קפסולות זמן וירטואליות הן קונספט שהיה פופולרי לזמן מה, כשהאינטרנט עדיין חיפש דרכים חדשות להגדיר את עצמו. הרעיון שמאחוריהן די פשוט: שלחו מכתב לעצמכם. לא עצמכם של עכשיו, אלא עצמכם בעתיד – עצמכם של שנה מהיום. עשור מהיום, אפשר גם עשרים, אם אתם מרגישים אופטימיים במיוחד.

אף אחד משירותי הקפסולות ההללו לא הפך ממש פופולרי בשום שלב. אולי הסיבה לכך היא שאף אחד מהם לא פתר את הבעיה המרכזית שבממשק: ההתכתבות היא תמיד חד-צדדית; העתיד, מסיבותיו שלו, אף פעם לא כותב חזרה. 

הרעיון לסיפור הזה התפתח מהקונספט הזה בדיוק: מה אם ההתכתבות כן הייתה דו-צדדית? ומה זה אומר אם עדיין העתיד היה ממשיך להתעקש שלא לענות?

פורסם באסופה השנתית היה יהיה, בעריכת אהוד מימון.